שלישיית שירים נוספת מהטור החודשי שלי בעיתון 'עברית' של "ג'רוזלם פוסט".
סיון:
לב צנון
(בעקבות משפט שכתבה בתי כנרת ארליך, בת שש וחצי, באותיות מגנט על המקרר: יש לי לב צנון)
הטַעם, הצוּרה, הצֶבע
כִּמעט אותו סִגנוֹן.
רְאוּ את נִפלאות הטֶבע:
הלֵב שלנו צְנוֹן!
הלב הוא צנון – ולָרֵיאוֹת
צורה כמו זו של חסָה.
תוֹדוּ שככה הן נראות,
גם אם שוֹנָה המָסָה.
אנחנו מצליחים לצמוח
גם בעֵת שְרָבִית
שמבלבלת את המוח:
המוח הוא כרוּבית.
חציל בטעם של כָּבֵד.
כך כתוב בַּפֶּתק
על הקופסה. זה לא עובֵד:
חציל מזכיר לי בטן.
הבטן בצירוף חזֶה
הם טֶנא ירָקוֹת כזה
שבו השארתי לַקוראים
מִבחָר נאֶה כְּביכורים.
תמוז:
חם בתוכָם
בַּחוֹפֶשׁ יֵשׁ חוֹף.
בַּנוֹפֶשׁ יש נוֹף.
בַּקֶּרַח יש קַר
ויֵש יָם בַּקַּיָּם.
יש שָׁם בַּשָּׁמַיִם,
ויש שָׁם גם מַיִם,
וְשֶׁמֶשׁ שֶׁשְּׁמָהּ
הוא חַמָּה
סְתָם כִּי חַם.
אִיש חוֹלֵם על החוֹל
והחוֹל מול עינָיו.
יש אֵשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל
אֲבָל אֵין בָּעֵינָב.
יש חוֹר בַּחוֹרְשָׁה
אז נִכנָס אוֹר לָאוֹרֶן,
אַך לָמה דְרוּשָׁה
הציפּוֹר לַציפּוֹרֶן?
לָכוּד בַּלַּחוּת
אַתָּה שָׁב והוזֶה:
יש זֶה בַּזֵּעָה.
איזֶה זה? זה כָּזֶה.
יש חַם בֶּחָכָם
ויש אֵשׁ בַּטִּיפֵּשׁ
ושְנֵיהֶם בְּתוֹכָם
רַק כִּי זֶה מָה שֶׁיֵּש.
אַתָּה בְּצָרָה אִם
עַכְשָׁיו צָהֳרַיִם;
בַּבּוֹקֶר עוֹד בּוֹק
אך בָּעֶרֶב כְּבָר עֵר.
כִּי יֵשׁ מַשַּׁב רוּחַ
בַּיוֹם הַמָּרוּחַ,
כן, יש בּוֹ
בַּיּוֹם הַבּוֹעֵר.
אב:
אַ-הֲ-בָה
הִיא מֵהָעֹמֶק,
הִיא מִלְמַעְלָה,
הִיא אֱמֶת בְּכָל שָׂפָה.
אִמְרוּ כֻּלְּכֶם בְּקוֹל גָּדוֹל:
הָאַהֲבָה!
הָ-אַ-הֲ-בָה!
הִיא מִבִּפְנִים, הִיא מֵהַלֵּב,
הִיא מַגִּיעָה בַּמַּעֲלֶה,
הִיא מִתְאַמֶּצֶת וְגוֹאָה –
תַּגִּידוּ אַ.
הִיא נְשִׁיפָה, הִיא בָּאֲוִיר,
הִיא רוּחַ וּתְפִלָּה וּדְבִיר,
הִיא מִתְעוֹפֶפֶת וְנוֹהָה –
תַּגִּידוּ הֲ.
הִיא בַּשָּׂפָה וּבַשִּׁנַּיִם,
הִיא הַמִּפְגָּשׁ שֶׁבֵּין הַשְּׁנַיִם,
הִיא מְקָרֶבֶת, הִיא קְרוֹבָה –
תַּגִּידוּ בָה.
תַּגִּידוּ אַ
תַּגִּידוּ הֲ
תַּגִּידוּ בָה,
תַּרְגִּישׁוּ אֵיךְ הִיא מִתְנַגֶּנֶת: אַהֲבָה.
תַּרְגִּישׁוּ אֵיךְ הִיא מְטַפֶּסֶת
מֵהָרֵאוֹת עַד הַמִּרְפֶּסֶת
וְאֵיךְ פְּתוּחוֹת הַהֲבָרוֹת
וְהָאֲוִיר עוֹבֵר וָרוֹד!
אֵיךְ נִפְתָּחִים הַלְּבָבוֹת וְהַשָּׁמַיִם –
בְּט"וּ בְּאָב
בְּדוּ נֹאהַב;
וְדוּ הוּא שְׁנַיִם.