ליקטתי כאן משירי הטור השבועי שלי ב'מקור ראשון'שירים שעשויים לעזור למחפשי טקסטים לקריאה בטקסי יום הזיכרון.
לֹא קָרְאוּ לוֹ
אַל תּוֹדוּ לוֹ. לֹא נָעִים לוֹ.
הוּא פָּשׁוּט קִיֵּם חוֹבָה.
אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ?
לֹא קוֹרְאִים לוֹ.
לֹא קָרְאוּ. הוּא בָּא לְבַד.
הוּא הֵרִיחַ אֶת הַטֶּבַח.
מֵרָחוֹק שָׁמַע עָשָׁן.
וְזִנֵּק – שֶׁלֹּא כַּטֶּבַע:
לֹא אָחוֹר,
כִּי אִם לְשָׁם.
אֶל לוֹעָהּ שֶׁל הַמִּפְלֶצֶת,
אֶת חַיֵּי אֶחָיו לִשְׁמֹר.
לֹא קָרְאוּ לוֹ.
וּבְעֶצֶם,
לָמָּה תִּשְׁאֲלוּ לִשְׁמוֹ –
וְהוּא פֶּלִאי.
לֹא מַלְאָךְ הוּא,
הוּא אָדָם מִפֹּה-מִשָּׁם.
אִם חַיָּל הוּא אוֹ אֶזְרָח הוּא,
אִם הוּא אִישׁ וְאִם אִשָּׁה,
עִם אוֹ בְּלִי מָגֵן אוֹ פֶּלֶד.
הוּא רַבִּים.
אַךְ מָה מְעַט.
אָנָה אַתָּה רָץ, הַפֶּלִאי?
הֵן נִשְׁאַרְתָּ לִי לָעַד.
הַהוֹלְכִים טוֹבִים
זָב זְהַב הָאָרֶץ הַזֹּאת,
זָב חֶלְבָּהּ, זְהַב דִּבְשָׁהּ.
זָב וְנוֹזֵל וּמִי זֶה יָעֵז לְהַזּוֹת
עַל קִיר מִזְבְּחָהּ בְּאֵינָהּ חֲבוּשָׁה.
מֻבְחָר בְּמֻבְחָר
מְחַלְחֵל אֶל הַחוֹל הַנִּחָר
עִם מְנַת הַיּוֹרֶה הַסְּתָוִית.
בְּלִי תָּגִית הֵם נוֹפְלִים, בְּלִי תָּוִית,
אֲבָל אֹזֶן שׁוֹמַעַת וְעַיִן רוֹאָה וְתָבִין:
הַטּוֹבִים. הַטּוֹבִים בַּטּוֹבִים.
הַטּוֹבִים הוֹלְכִים –
כִּי הוֹלְכִים הַטּוֹבִים בָּרֹאשׁ.
וְאֶפְשָׁר לְשַׁעֵר זֹאת מֵרֹאשׁ.
אַךְ נָכוֹן לַהֲפֹךְ סוֹף וְרֹאשׁ:
הַהוֹלְכִים – טוֹבִים.
מֻזְהָבִים בְּעוֹדָם
וְטוֹבִים בִּמְאוֹדָם –
הֵן יָדַעְנוּ בְּעוֹד הֵם אִתָּנוּ,
בְּטֶרֶם עֵת דָּם;
הֵן נָקֵל לְזַהוֹת זֹךְ וְזִיו שֶׁל אָדָם
בְּמֻקְדָּם.
לוּ נֵדַע לְפָאֵר אֶת טוֹבֵינוּ
בְּטֶרֶם לָכְדָה הַכַּוֶּנֶת,
מִבְּלִי שֶׁפָּגַע הָרוֹבֶה.
לוֹמַר זֶה לָזֶה –
אֵיזֶה מַזָּל וְכַמָּה לֹא מוּזָר
לְדַבֵּר עָלֶיךָ בִּלְשׁוֹן הוֹוֶה.
זָכוֹר
אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ בַּחֲדָרִים וּבַיַּעַר,
אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לַשָּׂב וְאֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לַנַּעַר,
טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד, הוּא יוֹם שִׂמְחָתְךָ,
אֶת אֲשֶׁר אִשּׁוֹ חָרְכָה וְאֶת אֲשֶׁר סַכִּינוֹ חָתְכָה,
אֶת דָּמְךָ הַחַם אֲשֶׁר שָׁפַךְ בְּדָם קַר,
אֶת מְחִי זִכְרְךָ וְשִׁמְךָ בְּשָׂשׂוֹן וִיקָר,
אֶת מִשְׁלוֹחַ הַיָּד בַּבִּזָּה, יַד הַשּׁוֹסֵף וּמוֹלֵק –
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק.
אֶת בּוֹאוֹ עָלֶיךָ מִשָּׁמַיִם מֵעַל וּמֵאֶרֶץ מִתַּחַת,
אֶת רַגְּלוֹ אַחֲרֶיךָ טְרוֹם-רֶצַח בַּבַּיִת כְּטַחַב,
אֶת שָׁקְדוֹ בְּשִׁטְחֵי שִׁלְטוֹנוֹ עַל שִׁכְלוּל שֶׁל שִׁיטוֹת רְצִיחָה,
אֶת שׂוּמוֹ לְשֵׁם כָּךְ אֶרֶץ גַּן וְקָטִיף לְשַׁמָּה וְצִחָה,
אֶת יִרְאַת אֱ-לוֹהִים שֶׁתִּמְרֵן לְמִשְׁתֵּה חֵשֶׁק-שְׁחֹט,
אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהּ נִהֵג כְּשֶׁנִּתְּנוּ בְּיָדָיו הַמּוֹשְׁכוֹת,
אֶת אָכְלוֹ אֵבָרִים מִן הַחַי, אֶת חַלְּקוֹ נְתָחִים מִדִּינָה –
זָכוֹר אֶת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אִם יִזְכֶּה בִּמְדִינָה.
וּבְצַקְצֵק מְדִינוֹת, וּבְהַמְתֵּק שִׂפְתוֹתֵי מֵיטִיבֶיךָ,
וּבִסְחֹט אֶת לְשַׁד עַצְמוֹתֶיךָ חוֹטֵף וְטוֹבֵחַ,
וּבְדַבֵּר נְגִידִים וְרוֹזְנִים עַל פִּתְרוֹן מְסֻיָּם שֶׁהוּא פְּרָס
לְצוֹרֵר הַיְּהוּדִים בֶּן אֲגַג הַמֻּפְעָל מִפָּרַס,
וּבְגָרֵשׁ חֲסוּדִים בְּנֵי אֻמּוֹת אֶת אֲחֵי הַשְּׂרוּפִים מִבָּמוֹת –
וְהָיָה בֵּין עֵינֶיךָ לְחֹק, וּבְיָדֶיךָ בְּמוֹט,
וּכְרִצּוּד רֶמֶץ חַם, כְּצִרְצוּר בַּל יִצְרַד, מַמָּשׁ כָּךְ:
זָכוֹר אֶת יוֹם עֲמָלֵק.
עַל מָלֵא
וְעַל רֵיק.
לֹא תִּשְׁכַּח.
הַסִּפּוּר הַקָּצָר
זֶה הַסִּפּוּר הַקָּצָר בְּיוֹתֵר –
וְהָרָחָב מִנִּי-יָם.
יֵשׁ בּוֹ שׁוּרָה אַחַת, לֹא יוֹתֵר,
בִּכְתָב רַעְיָה עַל נַיָּד.
יֵשׁ בּוֹ עָבָר וְהוֹוֶה וְיוֹתֵר
בְּשִׁשָּׁה סֶנְטִימֶטְרִים נְיָר.
וְיֵשׁ בּוֹ עָתִיד עוֹד יוֹתֵר, עוֹד יוֹתֵר,
וּנְתִינָה וּנְטִיעָה וּבְנִיָּה:
"נַעֲרָן זוֹכֶה לִתְרֹם אֶת כִּלְיָתוֹ הַשְּׁנִיָּה".
(על נערן אשחר)
אֲסִירֵי תִּקְוָה
כְּפִירִים שׁוֹאֲגִים בַּחוּצוֹת הַכְּסוּחוֹת
אֶלְיַק אֶלְיַק.
טוֹבְלִים כַּפָּתָם בַּסָּמִיךְ הַשּׁוֹתֵת מִלִּבָּם
וְכוֹתְבִים בּוֹ אָדֹם עַל גַּב כֹּתֶל לָבָן:
אֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ.
לֹא נוֹתִיר אוֹתְךָ בַּבּוֹר,
לֹא נִמְכֹּר אוֹתְךָ לְאוֹרְחָה
לֹא נְיַקֵּר אֶת הַתּוֹר
וְלֹא נְתַמְחֵר אֶת תּוֹרְךָ
בְּעֶשְׂרִים שְׂעִירִים חֲטוּפִים לְמָחָר
וּמָאתַיִם שְׁחוּטִים מָחֳרָתַיִם
וַאֲלָפִים עַתּוּדִים עֲזָאזֵל.
כְּפִירֵי יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה.
כְּפִירִים בְּעִיר פְּלֶשֶׁת כּוֹרְזִים שַׁאֲגַת מוּאַזִּין
אֶלְיַק אֶלְיַק
הִנְנוּ אֵלֶיךָ,
אַתָּה בִּמְשִׁיכָה תִּפָּדֶה.
לֹא בְּסִמּוּא הָעֵינַיִם וְלֹא בְּכִסּוּי הַדָּם.
אֶלְיַק אֵיתָן אֲבִינָתָן יוֹתָם
דָּנִיאֵל נֹעָה וּמֵאָה וְעוֹד שֶׁאִתָּם –
לֹא בִּמְחִיר אֲחֵיכֶם הָרוֹעִים בִּשְׁכֶם,
לֹא בְּאָסוֹן-שִׁבְעָתַיִם עָנָן לְרֹאשְׁכֶם.
אֶל בּוֹר אֲשֶׁר בּוֹ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים
לֹא יֻפְּלוּ הָרַבִּים.
לֹא בִּכְנִיעָה תִּפָּדוּ.
כְּפִירִים בְּפִירִים מְבַקְּשִׁים אֲחִיהֶם הַשָּׁדוּד
אֶלְיַק אֶלְיַק
הֲתַכִּיר אֶת הַמֻּשְׂנָאִים הָאֵלֶּה
הַסּוֹפְגִים אִמְרֵי בֶּלַע,
הָעַזִּים הַדּוֹלְקִים אַחֲרֶיךָ, אַחֲרֵי חֲבֵרֶיךָ,
אֲבוֹתָם אִמֹּתָם אֲחֵיהֶם אַחְיוֹתָם
שֶׁל אֶלְיַק אֵיתָן אֲבִינָתָן יוֹתָם,
הֲתַכִּירֵנוּ? אֲנַחְנוּ עֲרֻבָּתְךָ
בִּהְיוֹתְךָ
בַּאֲרֻבָּה
סוּמָא,
וְלֹא נִמָּכֵר עֲבָדִים בִּמְזִמַּת פִּרְסוּמַאי;
וְאַתָּה וְאַתֶּם עֲרֵבִים בַּעֲדֵנוּ.
לֹא סוֹחֲרִים יִמְשְׁכוּךָ. לֹא מְדָנִים.
וְלֹא תְּהִי בְּאַחֵינוּ יָדֵנוּ.
(על אליקים ליבמן, כשנחשב לחטוף)
הַנֵּר
סָמוּךְ אֵצֶל הַפֶּתַח,
אֵצֶל רְשׁוּת הָרַבִּים
שֶׁהָיְתָה לִרְשׁוּת הָרוֹבִים,
שֶׁהָיְתָה לִרְשׁוּת עֲרָבִים,
עָמַד הַנֵּר. לְבַד. לָבֶטַח.
מֵאֲחוֹרָיו כְּצֹאן אָדָם. מַטְמוֹן.
וְאֶל פָּנָיו בְּקוֹל לֹא-פַּעֲמוֹן
נִתְּכוּ בַּנֶּחְבָּאִים מִן הֶהָמוֹן
רִמּוֹן וְרִמּוֹן, רִמּוֹן וְרִמּוֹן.
וְרִמּוֹן וְרִמּוֹן, וְרִמּוֹן וְרִמּוֹן.
וְהוּא הָיָה תּוֹפֵס אֶת הָרִמּוֹן הַנָּא,
וּמַשְׁלִיכוֹ בְּעוֹדוֹ חַי,
מַשְׁלִיךְ חַיָּיו מִנֶּגֶד.
אֶחָד אַחַר אֶחָד מָנָה
כִּקְנֵי נֵרוֹת הַחַג. אֶחָד... שִׁבְעָה... שְׁמוֹנָה.
מָנָה אַחַר מָנָה מָנַע הַנֶּגֶף.
וְכָךְ הָיָה מַחֲיֶה. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה.
אַחַת... שָׁלוֹשׁ... חָמֵשׁ... וְעַד שְׁמוֹנֶה.
וּבַשְּׁמִינִי כָּבָה הַנֵּר.
כָּבָה עָנֵר.
(על ענר שפירא)
חַבְרוּתָא וּמִיתוּתָא
שְׁנֵי רֵעִים בְּמַדִּים,
בַּלִּמּוּדִים,
וּבַחֲזָרָה.
שְׁנַיִם עֵדִים.
וְהָאֵשׁ אֵשׁ גְּזֵרָה.
בְּסֵיפָא וּבְסַפְרָא.
בִּיגַר שָׂהֲדוּתָא.
בְּאַרְעָא. בְּעַפְרָא:
חַבְרוּתָא וּמִיתוּתָא.
(על דוד שוורץ ויקיר הכסטר)
בֶּעָנָן
וְעַמִּיחַי הִדְרִיךְ אֶת יְדִידְיָה,
וִידִידְיָה הִדְרִיךְ אֶת חָנָן.
אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת קְדוֹשֵׁי סְנִיף פְּסָגוֹת
שֶׁשָּׁכַן עָלָיו הֶעָנָן.
(עמיחי וייצן, ידידיה רזיאל, חנן דרורי)