מעגל שנה שלמה בשירי חודש

אֶל אֱלוּל

תַּשׁ תִּשְׁרֵי –

הִתְעַיֵּף. הוּא רִאשׁוֹן, זֶה מוּבָן.

חָשׁ חֶשְׁוָן –

וּמַהֵר הוּא הוֹרִיד לוֹ יוֹרֶה.

כִּיס כִּסְלֵו

הִתְרַטֵּב בַּמָּטָר הַחוֹבֵט;

תַּו טֵבֵת

הוּא טִפְטוּף הַמַּרְנִין אֶת הַלֵּב.

שָׁב בִּשְׁבָט

קֹר הַחֹרֶף, הוּא לֹא נֶעְדַּר:

עַד אֲדָר

הוּא נִמְשָׁךְ וְהַגֶּשֶׁם חָבַט.

נֵס נִיסָן

הוּא אָבִיב מִתְּמוּנָה שֶׁל צַיָּר.

אִי אִיָּר –

אִי בּוֹדֵד שֶׁל אֲוִיר מְבֻשָּׂם.

שִׂיא סִיוָן

בִּמְסִבּוֹת סוֹף-שָׁנָה הוּא עָמוּס.

תַּם תַּמּוּז,

כְּבָר נִשְׁפַּךְ כֶּחָלָב הַלָּבָן,

אָב אָבַד

וְנִגְמַר – וְנִמְשַׁךְ הָעִלְעוּל

אֶל אֱלוּל

אַחֲרוֹן, כִּי נִשְׁאַר הוּא בִּלְבַד.

עֵץ הַדֶּגֶל

אִם יֵשׁ פֹּה זַמָּר

כְּדַאי שֶׁיָּשִׁיר

לְעֵץ הַתָּמָר –

הָעֵץ הָרָאשִׁי

שֶׁל חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי,

סֶפְּטֶמְבֶּר-אוֹקְטוֹבֶּר,

שֶׁלֹּא בְּמִקְרֶה

קוֹרְאִים לוֹ גַּם תֹּמֶר.

פִּרְיוֹ פְּרִי מַבְרִיא,

לַח אוֹ מְיֻבָּשׁ.

בְּסֵפֶר דְּבָרִים

הוּא נִקְרָא פָּשׁוּט דְּבַשׁ –

כָּל כָּךְ הוּא מָתוֹק,

פְּרִי עֵץ הַתָּמָר,

שֶׁלְּעֻמָּתוֹ

גַּם מַרְשְׁמֵלוֹ מַר.

הוֹסִיפוּ לְכָךְ

בְּסֻכּוֹת אֶת עָלָיו:

הַבּוֹגֵר – כַּף לַסְּכָךְ,

הַצָּעִיר הוּא לוּלָב.

עַל כֵּן אֶת שִׁירֵנוּ

נָשִׁיר נָא לַדֶּקֶל:

בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי הוּא

וַדַּאי עֵץ הַדֶּגֶל!

 *

חשוון תשפ"א

גִּימַטְרִיָּה

לֹא יֵאָמֵן כִּי יְסֻפַּר;

זֶה פֶּלֶא שֶׁלֹּא יָכוֹל לִהְיוֹת:

כָּל אוֹת בְּעִבְרִית הִיא גַּם מִסְפָּר.

וְכָל מִסְפָּר אֶפְשָׁר לִכְתֹּב בְּאוֹתִיּוֹת.

הַשִּׁיטָה הַזֹּאת – שְׁמָהּ הוּא גִּימַטְרִיָּה.

עַתִּיקָה – אַךְ בְּכָל זֹאת כִּמְעַט-טְרִיָּה:

בְּכָל פַּעַם הִיא שׁוּב מְסִירָה אֶת הַלּוֹט

מֵעוֹד סוֹד שֶׁרוֹצֶה כְּבָר לְהִתְגַּלּוֹת.

(כָּךְ זֶה עוֹבֵד: 1 שָׁוֶה א',

ב'– 2, ג'– 3, וְכֵן הָלְאָה.

10 זֶה י', וְ-20 זֶה כ',

ק'שָׁוָה 100... וְ-400 הֵם ת').

אוֹמְרִים – וְאַתֶּם יְכוֹלִים לְנַסּוֹת –

שֶׁ"יַיִן"שָׁוֶה בְּדִיּוּק לְ"סוֹד".

שְׁנֵיהֶם בְּגִימַטְרִיָּה שָׁוִים

בְּדִיּוּק נִמְרָץ 70.

אֶפְשָׁר עוֹד כָּאֵלֶּה לִמְצֹא בְּלִי לַחְדֹּל:

"גֶּשֶׁם"שָׁוֶה בְּדִיּוּק "קֹר גָּדוֹל".

"בֵּן"שָׁוֶה לְ"לִבְּךָ"וְגַם לְ"כֶלֶב",

יְדִידֵנוּ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר,

וּ"בַת"בְּגִימַטְרִיָּה שָׁוָה לְ"קֶשֶׁב"

לָהּ, לְקוֹלָהּ, לַפְּסַנְתֵּר.

הַגִּימַטְרִיָּה שֶׁל "שֵׁשׁ"מְיֻחֶדֶת מְאוֹד:

שֵׁ וְעוֹד שׁ שְׁוַת שֵׁשׁ...

מֵאוֹת!

אִם תְּחַפְּשׂוּ תִּמְצְאוּ עוֹד כָּאֵלֶּה:

הַגִּימַטְרִיָּה הִיא בֶּאֱמֶת פֶּלֶא.

 *

 כסלו תשפ"א

נֵס פֹּה, נֵס שָׁם

הַמַּבִּיט בַּסְּבִיבוֹן מְזַהֶה

אוֹתִיּוֹת נוּן וְגִימֶל וְהֵא

וְעַל זֶה אֵין מַחְלוֹקֶת וְאֵין בְּעָיָה:

נֵס גָּדוֹל הָיָה.

כָּךְ כָּתוּב בְּצַלְעוֹת הַסְּבִיבוֹן, אוֹת-לְאוֹת.

רַק מָה, בַּסְּבִיבוֹן יֶשְׁנָן אַרְבַּע צְלָעוֹת.

סוֹבֵב הַסְּבִיבוֹן כְּמוֹ קָרוּסֵלָה,

נֵס וְגָדוֹל וְהָיָה עַל כָּל צֶלַע,

אֲבָל בָּרְבִיעִית – הַחַיִּים קָשִׁים:

לִפְעָמִים יֵשׁ בָּהּ פֵּא,

לִפְעָמִים יֵשׁ בָּהּ שִׁין!

שִׁין זֶהוּ "שָׁם"וּפֵא זֶהוּ "פֹּה".

וּמִי שֶׁמַּחֲזִיק סְבִיבוֹן בְּכַפּוֹ

בּוֹדֵק: שִׁין אוֹ פֵּא – וּמִיָּד מְגַלֶּה

אִם הוּא צַבָּר אוֹ חוּצְנִיק, עוֹלֶה אוֹ גּוֹלֶה.

כֵּן, זֶה קֶטַע מֵעִיק וּמְעַט מְגֻשָּׁם,

אַךְ הָאָרֶץ הִיא פֹּה, וּמִחוּץ לָהּ זֶה שָׁם.

וְהַנֵּס הָיָה פֹּה, שֶׁזֶּה שָׁם בִּשְׁבִיל חוּ"ל,

וְחָשׁוּב לַסְּבִיבוֹן לֹא לִחְיוֹת בְּבִלְבּוּל,

וְלִפְנֵי שֶׁיֵּצֵא לְחַיִּים שֶׁל רִיצָה

לָדַעַת הֵיכָן הוּא נִמְצָא.

וּבְעֶצֶם, תָּמִיד כְּדַאי לְהָבִין

אֵיפֹה אֲנַחְנוּ מִסְתּוֹבְבִים,

וּמוּמְלָץ לְחַפֵּשׂ

וְלֹא לְפַסְפֵס

מָקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ נֵס.

*

מִלִּים בְּאֹרֶךְ אוֹת

הֵן מִלִּים קְטַנּוֹת קְטַנּוֹת:

כָּל אַחַת נִקְרֵאת מִלִּית.

צוֹלְלוֹת, מִסְתַּנְּנוֹת:

יְחִידַת עִלִּית!

כָּל אַחַת אוֹמֶרֶת: יַחַס.

הֵן תָּמִיד הוֹלְכוֹת בְּיַחַד

עִם מִלִּים שֶׁאַחְרֵיהֶן בָּאוֹת;

כָּל אַחַת הִיא בְּעַצְמָהּ רַק אוֹת.

הִנֵּה כָּל הָרְשִׁימָה:

וְ, שֶׁ, כְּ, בְּ, לְ, מִ, הַ.

קַדְמוֹנִים כְּבָר שָׂמוּ לֵב:

יֵשׁ מֹ-שֶׁ-ה פֹּה – וְ-כָ-לֵ-ב.

וְהַכְּלָל פֹּה כְּלָל בָּדוּק

כִּי הֶבְדֵּל יֵשׁ בַּדִּקְדּוּק

(הִנֵּה הוּא, לַמִּתְעַקֵּשׁ:

יֵשׁ אַחֲרֵי מֹ-שֶׁ-ה דָּגֵשׁ).

אַךְ וַדַּאי יָכוֹל לִהְיוֹת

עוֹד סִדּוּר לַמִּלִּיּוֹת.

בּוֹאוּ וְאַרְאֶה לָכֶם:

בְּצֵאתָן לַפְּעֻלָּה

כָּל אַחַת מֵהֶן לוֹחֵם

שֶׁ... כּ-וֹ-בֵ-שׁ מִ-לָּ-ה!

וְ-כִ-בְ-שִׂ-מְ-לָ-ה

הוּא מִתַּחְתֶּיהָ מִסְתַּתֵּר.

אֶפְשָׁר גַּם כָּךְ: כְּ-הֶ-בֶ-ל שׁ-וּ-ם.

שׁ-וּ-ב הַ-מֶּ-לֶ-ךְ. הָ-שֵׁ-ב כְּ-ל-וּ-ם.

וְיֵשׁ יוֹתֵר.

אֵם, מִשְׁפָּחָה, שֵׁבֶט

אָדָם אֵינוֹ קַיָּם לְחוּד,

וְהוּא תָּמִיד קָשׁוּר בְּחוּט

לְעִגּוּלִים שֶׁל הִשְׁתַּיְּכוּת.

כִּי כָּל אֶחָד נוֹלַד מֵאֵם

וְהִיא אוֹהֶבֶת,

וְיֵשׁ לוֹ אָב וּמִשְׁפָּחָה

אִתָּם לָשֶׁבֶת,

וּמִסָּבִיב לָהֶם יֵשׁ גַּם

חֶבְרָה וּקְהִלָּה וְעַם,

וְלִפְעָמִים גַּם שֵׁבֶט.

אָדָם אֵינוֹ קַיָּם לְבַד,

הוּא מְחֻבָּר וּמְצֻוָּת –

וְהוּא חוֹגֵג אֶת זֶה בִּשְׁבָט.

בְּל'שֵׁבֶט (כִּי אֵין בּוֹ מ')

הִכְרִיזוּ חַג פֹּה: יוֹם הָאֵם.

וְאָז עָשׂוּ מַהְפֵּכָה:

קָרְאוּ לוֹ יוֹם הַמִּשְׁפָּחָה

(אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי פֹּה לָמָּה);

עַל כָּל פָּנִים, הוּא חָל בְּל'

שְׁבָט,

וּמִי שֶׁאֹזֶן לוֹ קַשֶּׁבֶת

שׁוֹמֵעַ עִם הַ"שְּׁבָט"גַּם "שֵׁבֶט"–

וּבְתוֹךְ הַשֵּׁבֶט יוֹם שָׁלֵם

שֶׁל מִשְׁפָּחָה אוֹ רַק שֶׁל אֵם.

כִּי הָאָדָם אֵינוֹ כּוֹכָב,

אֶלָּא הוּא קַו מִפַּס רָחָב

שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ וְכָל אֶחָיו.

*

אדר תשפ"א

הַהֶפֶךְ שֶׁל לֹא

הַשָּׂפָה הָעִבְרִית

עַרְמוּמִית כְּשׁוּעָל:

הַהֶפֶךְ שֶׁל לֹא

הוּא אַל.

כְּלוֹמַר,

אִם אָדָם שֶׁאָמְרוּ לוֹ לֹא

מַחֲלִיט שֶׁהַלֹּא הַזֶּה לֹא בִּשְׁבִילוֹ

וְלוֹקֵחַ אֶת לֹא, אֶת כָּל הַמִּלָּה,

וְהוֹפֵךְ אוֹתָהּ, אֶת כֻּלָּהּ,

וְעוֹשֶׂה מֵהַסּוֹף שֶׁלָּהּ הַתְחָלָה

וְאֶת רֵאשִׁיתָהּ הוּא הוֹפֵךְ לַגְּמָר,

מָה יוֹצֵא לוֹ? מָה נֶאֱמַר?

שׁוּב הִתְקַבְּלָה לוֹ מִלָּה שֶׁל שְׁלִילָה.

אָמְרוּ לוֹ שׁוּב לֹא.

זֶה נוֹרָא! זֶה נִפְלָא!

"אַל תַּעֲשֶׂה"

מוּבָנוֹ: אָסוּר!

"לֹא תַּעֲשֶׂה"

מוּבָנוֹ הוּא: סוּר

מִדֶּרֶךְ רָעָה.

שִׂים אֶל מוּל הַמַּרְאָה

אֶת לֹא –

וְתִרְאֶה... מָה תִּרְאֶה? אַל תִּשְׁאַל:

תִּרְאֶה אֶת הַהֶפֶךְ,

אֶת אַל.

זֶה לֹא יֵאָמֵן, אַךְ זֶה כָּךְ, הַאֲמִינוּ:

מִינוּס שֶׁל מִינוּס עֲדַיִן הוּא מִינוּס.

אַל הוּא כְּמוֹ לֹא, שְׁנֵיהֶם כְּמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן,

כְּמוֹ לָאו וּכְמוֹ אֵין,

וְאֵין יוֹצֵא דֹּפֶן.

*

אֶרֶץ אָבִיב

אֶרֶץ בַּקַּיִץ, אֶרֶץ קוֹצִים,

מָה אַתְּ שׁוֹמֶרֶת בַּבֶּטֶן?

– לֹא מְגַלָּה. אֶת סוֹדִי לֹא תּוֹצִיא:

בְּכַוָּנָה הֶחְבֵּאתִי.

אֶרֶץ בַּסְּתָו, אֲדָמָה צְהֻבָּה,

מָה אַתְּ שׁוֹמֶרֶת בַּבֶּטֶן?

– לֹא מְגַלָּה אֶת הַסּוֹד. יֵשׁ סִבָּה:

רָשַׁמְתִּי וּבָלַעְתִּי אֶת הַפֶּתֶק.

אֶרֶץ בַּחֹרֶף, אֶרֶץ שְׁלוּלִית,

מָה אַתְּ שׁוֹמֶרֶת בַּבֶּטֶן?

– אוּלַי תֵּדַע תֶּכֶף. כִּי תֶּכֶף אַחְלִיט.

בֵּינְתַיִם אֲנִי מִתְלַבֶּטֶת.

אֶרֶץ שֶׁלִּי בָּאָבִיב, אֵיךְ הִפְתַּעְתָּ!

אֵיךְ כָּזֶה שֶׁפַע יוֹצֵא לָךְ

פִּתְאוֹם מֵהַבֶּטֶן, כְּמוֹ מִקֻּפְסָה:

כַּמָּה בְּשָׂמִים, כַּמָּה צֶבַע!

אֶרֶץ אָבִיב, כֻּלֵּךְ יֹפִי וּמוֹר,

קֶסֶם בְּכָל סֶנְטִימֶטֶר.

אֵיךְ כָּל הַזְּמַן הִצְלַחְתְּ לִשְׁמֹר

יֹפִי כָּזֶה בַּבֶּטֶן?

 *

אייר-סיון תשפ"א

מַסָּע שֶׁל יִחוּד

הַהֵלֵנִים

חָלְמוּ עַל עוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ הֶבְדֵּל.

חָבֵר לֵנִין

מָחַק אֶת הָאֵל

וְאֶת מִי שֶׁאֵינֶנּוּ פּוֹעֵל.

וְג'וֹן לֵנוֹן

דִּמְיֵן שֶׁאֵין עַמִּים וְכֻלָּנוּ אוֹתוֹ מוֹדֵל.

הַהֵלֵנִים, וְלֵנִין, וְלֵנוֹן...

יָפֶה, אֲבָל לֹא כָּךְ אֶצְלֵנוּ

בְּיִשְׂרָאֵל.

וּמִי שֶׁרוֹצֶה רְאָיָה

כָּחוֹל עַל גַּבֵּי לָבָן –

פָּשׁוּט שֶׁיִּהְיֶה פֹּה בְּחֹדֶשׁ אִיָּר

וּבְחֹדֶשׁ סִיוָן.

זֶה מַתְחִיל כְּשֶׁהָעָם נוֹשֵׂא עַל כַּפּוֹ

אֶת מִי שֶׁמָּסַר אֶת נַפְשׁוֹ דַּוְקָא פֹּה;

וּבְתֹם יוֹם עָצוּב הוּא חוֹגֵג יוֹם-תְּקוּמָה

לַמְּדִינָה הָאַחַת שֶׁיֶּשְׁנָהּ לָאֻמָּה.

אַחַר כָּךְ – חֲבוּרָה-חֲבוּרָה מְזַמֶּרֶת

מִסָּבִיב לִמְדוּרָה שֶׁהִיא זֵכֶר לְמֶרֶד.

לִקְרַאת סוֹף אִיָּר מַקְדִּישָׁה אַרְצִי יוֹם

לִכְבוֹד עִיר הַקֹּדֶשׁ שֶׁהִיא עִיר צִיּוֹן,

וּבְחֹדֶשׁ סִיוָן מַגִּיעַ תּוֹרָהּ

שֶׁל שִׂמְחַת פְּרִי הָאָרֶץ וְהַתּוֹרָה.

מַסָּע לְאֻמִּי, אֵפוֹא,

מַסָּע שֶׁל יִחוּד וְשֶׁל חַיִץ;

וּכְשֶׁמַּגִּיעִים אֶל סוֹפוֹ

מַגִּיעַ הַקַּיִץ.

 עֲקֵבוֹת

מָה הַגַּשָּׁשׁ קוֹרֵא? אֶת כְּתַב הָעֲקֵבוֹת.

קָשֶׁה לִקְרֹא אוֹתוֹ; תְּנוּ לַגַּשָּׁשׁ כָּבוֹד!

רַק הַגַּשָּׁשׁ קוֹלֵט אוֹתוֹת מִן הֶעָפָר

וְכָךְ מְפַעֲנֵחַ מִי עָלָיו עָבַר.

אֵינְכֶם רוֹאִים דָּבָר? תְּנוּ לַגַּשָּׁשׁ לִצְפּוֹת:

הִנֵּה קְלִפּוֹת!

טִפּוֹת!

וּמַחַט שֶׁל קִפּוֹד!

מִי בַּלַּיְלָה כָּאן זָחַל? נָחָשׁ אוֹ לְטָאָה? –

רַק הַגַּשָּׁשׁ נִחֵשׁ נָכוֹן. נִחֵשׁ וְלֹא טָעָה.

אוּלַי יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבֶּאֱמֶת חוֹשְׁבִים

שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָדַעַת מִי הָלַךְ בַּשְּׁבִיל.

אֶפְשָׁר! לְכָל אָדָם, וְכָל חַיָּה, עִקְבָה.

וְלִפְעָמִים רוֹאִים גַּם מָה הָיָה לָהּ בַּקֵּבָה.

אֶפְשָׁר עַל פִּי סִימָן קָטָן

לְדַעַת וְלִקְבֹּעַ

אֲפִלּוּ, לְמָשָׁל, אִם תַּן

הָלַךְ פֹּה – אוֹ צָבוֹעַ.

לְאָן הָלַךְ?

גַּם הַכִּוּוּן יָכוֹל לְהִקָּבַע

בִּידֵי הַגַּשָּׁשִׁים עַל פִּי צוּרַת עִקְבָה.

וְאִם יֵשׁ לַהוֹלֵךְ כִּוּוּן – אָז יֵשׁ לוֹ גַּם תִּקְוָה.

אִם הַגַּשָּׁשׁ רוֹאֶה שֶׁאַרְבַּע נַעֲלַיִם

הִשְׁאִירוּ עֲקֵבוֹת קַלּוֹת עַל הָאָבָק,

כְּאִלּוּ רִחֲפוּ –

הוּא כְּבָר מֵבִין כִּי נָע הַלַּיִל

בַּשְּׁבִיל הַזֶּה הִלּוּךְ שֶׁל אַהֲבָה.